קונסטרוקציה
הנדסת מבנים היא התורה המעשית העומדת בבסיס כל מבנה שמוקם, בישראל או מחוצה לה. ידוע כיום שהקמה של מבנים מצריכה לא רק פרק זמן ארוך של מספר שנים לרוב, אלא בעיקר תכנון מדוקדק וביצוע אינספור פעולות בהתאם ללוח הזמנים. הקונסטרוקטור משחק תפקיד מרכזי במשוואה הזו, כאשר ללא צל של ספק קונסטרוקציה היא אחת הפעולות החיוניות ביותר שיכולות להתבצע עבור מבנה נתון.
קונסטרוקטור, קונסטרוקציה ומה שביניהם
כשמדברים על קונסטרוקציות נכנסים לשדה המשחק של ההנדסה האזרחית, שבו איש המקצוע המרכזי שפועל הוא מהנדס המבנים, או ה”קונסטרקטור”. האחרון הוא זה שאחראי על תכנון המבנים מ-א’ ועד ת’ – מבנים מכל סוג ובכל סדר גודל: מבנים למגורים או מבנים ציבוריים, גורדי שחקים או בתים פרטיים, מבנים לתעשייה או לאחסנה ואפילו גשרים ומגדלי מים. התכנון חייב להתבצע תוך התחשבות בתפקיד העיקרי של המבנה ובנתונים הפיזיים שלו. למשל, החוזק הדרוש מהמבנה כך שיהיה בטוח ויעמוד בסיכונים שונים, ביניהם רעידת אדמה או אפילו רוח. לא מפתיע שבתחום הזה התקנים רק הולכים ונעשים חמורים יותר, כך שמה שהיה מקובל בעבר אינו תקני כיום. הדוגמא המובהקת היא הקמת מבנים כך שיעמדו בפני רעידת אדמה חזקה, חלילה, והתקן לצורך זה שנכנס לתוקף בשנת 1980.
עוד דבר שמהנדס המבנים צריך לקחת בחשבון הוא הרצון הברור להקים את המבנה בצורה הפשוטה ביותר שיש – לפחות עד כמה שהקמת מבנים יכולה להיות פשוטה. קונסטרוקציה צריכה להתבצע תוך כדי רצון לבנות בצורה חסכונית ככל שניתן, הן במשקל והן בעלות הביצוע. כתוצאה מכך יש חשיבות לתכנון המוקפד של הקוסנסרוקטור, לבחירה נכונה של חומרי גלם, לבחירה של שיטות הבנייה הרלוונטיות וכן הלאה.
הבדל שצריך לשים אליו לב הוא בין קונסטרוקטור לבין אנשי מקצוע אחרים שבוודאי יקחו חלק בתהליך הבנייה. כך, לדוגמא, מהנדס המבנים הוא זה שצריך לתכנן בפועל את הקונסטרוקציה, בעוד שהאדריכל הוא האחראי על התכנון החזותי של המבנה.
אילו רכיבים קיימים כחלק מהקונסטרוקציה?
תורת הקונסטרוקציה היא רחבה מאד כיום, כאשר ברור שלכל מבנה יש מאפיינים משלו. ממש על קצה המזלג, חשוב להתחשב ברכיבים המבניים העיקריים שיש כאן, אותם מחלקים למספר סוגי רכיבים. הרכיבים הקוויים הם הארוכים והגדולים יותר מבין רכיבי המבנה, והקונסטרוקציה שלהם כוללת כבל, עמוד וקורה. בגזרת הרכיבים המישוריים מדובר ברכיבים קטנים ודקים יותר, כמו אלמנט רצף, יריעה, פלטה או קליפה. הקבוצה השלישית היא קבוצת הרכיבים המרחביים, הכוללת רכיב תלת ממדי בשם מסבך.
מהנדס קונסטרוקציה מקצועי יידע מהם הרכיבים הספציפיים האופטימליים לכל סוג של מבנה, ויתרגם אותם לכדי רכיבים שיבטיחו הקמה מהירה ובטוחה של המבנה.
כך עושים זאת נכון
קונסטרוקציה נכונה יכולה להיבנות רק כאשר פונים לחברות מומחיות ומנוסות בשדה המשחק: לא כל חברה בישראל שמציעה את שירותיה בתחום אכן עונה על ההגדרה הזו. בין היתר יש לבדוק מהו הניסיון המעשי של החברה בפרויקטים מסוגים שונים, תוך בדיקת התאמתה המלאה לסוג הפרויקט שעתיד להתבצע: תכנון של מבנה מגורים נמוך נוטה להיות שונה מזה של בניין רב קומות, לדוגמא, וקיים הבדל גדול בין הקמת מבנה מאפס לבין שיקום וחיזוק מבנים במסגרת הליך תמ”א 38.
עוד פרט שחשוב לשים אליו לב הוא שיטת העבודה של החברה המבצעת, כאשר חברה מובילה יכולה לאפשר ללקוח לבחור בין מספר שיטות. אבחנה עיקרית שמבצעים נוגעת לשיטת התכנון, כאשר האופציות העיקריות הן תכנון בסביבת BIM ובאמצעות תוכנת Revit (שתכליתה היא הכנת מודלים של המבנה), או לחלופין תכנון בסביבת CAD הנחשבת לותיקה יותר.